אחריות מוסר ומשמעת ברפואה. 

איך שלא ננסה להציג זאת,מקצוע הרפואה שונה ממקצועות אחרים כמזרח מהמערב.זה מקצוע יחודי וכל השוואה למקצוע אחר,אף קרוב לרפואה ,אינו קביל.

על מנת להיות רופא טוב, זה חייב להיות תחילה אדם הגון ומוסרי.בלי הנתונים האישיים הללו ולמרות הכשרתו רבת השנים, באם הוא לא כזה,האמת עליו תתגלה במהרה והוא ייפלט גם במהרה מהמערכת הציבורית ויצטרך לחפש לעצמו פרנסה אחרת.

ויש רופאים כאלו.הם המיעוט אשר במיעוט אבל הם קיימים ומגלגלים פרנסתם בכל מיני מכונים חשוכים,מציעים טיפולים שרלטניים וגם מסתבכים עם החוק ורשיונם נשלל פה ושם.

אבל מדובר ברסיס קטן, כל כך זניח, שאין שום ערך לדון עליו.

אך כן יש לדון,על 99.9% מרופאי ישראל אשר מצאו עצמם במצב כמעט בלתי אפשרי במדינת ישראל, ברפואה הציבורית רופאים העובדים בעיקר בבתי חולים צבוריים.

נתחיל עם המשמעת.

משמעת ברפואה הוא דבר בסיסי ובלעדיו אי אפשר לנהל רפואה טובה עם סיכונים נמוכים.מדובר במשמעת בחדר ניתוח, משמעת בבדיקת חולה,משמעת במינון תרופות והרשימה ארוכה.מסתבר כי ללא משמעת זאת,המבוססת על פרוטוקולים,הסיכונים ברפואה הופכים להיות עצומים!

וחייבת להיות גם משמעת לגבי שעות העבודה של הרופאים.הם צריכים להגיע בזמן ולצאת מבתי החולים כאשר מסיימים את כל המטלות.

זה לא תמיד קורה.רופאים גם מאחרים,אבל הטענה הבלתי נסבלת,כי רובם בורחים מבתי חולים לפרקטיקה פרטית בצהרי היום,היא שקר ועוולת.

לרוב קורה ההפך.הם נשארים מעבר לשעות העבודה כדי לסיים טיפולים,לסיים ניתוחים, לטפל באדמיניסטרציה אשר חייבת להסתיים באותו היום,מנהלים פגישות והתיעצויות לקראת היום שלמחרת ועוד.

האם ישנם גם רופאים אשר מפרים את הכלל הזה. יש. אבל מעטים מאד.

ותפקיד בית החולים הוא לתקן מצב זה,על ידי התראה,רישום בתיק האישי ואף איום בפיטורין.

לרופאי ישראל העובדים ברפואה ציבורית וגם בפרטית יש אחריות עצומה לגבי המטופלים שלהם.מדובר בחיים או במוות,בנכות או חזרה לחיים נורמליים.אף מעסיק לא יכול לפתח אצל רופא מוטיבציה לאחריות זאת.היא מובנית.ורופא שאין לה אותה,אין לו מה לחפש ברפואה וגם מגלים אותו במהרה.

אינני מאמין כי רופאים עסוקים במחלקות פנימיות או בכירורגיות בשעה, נניח 4 אחה"צ יביטו בשעון ויאמרו לחולה,זמנך נגמר,אני הולך הביתה.זה לא קורה!

ומה קרה בשנה האחרונה.

במקום לתקן עוותים מסויימים האוצר עם הר"י עם משרד הבריאות,פתח במלחמת קודש נגד הרופאים בנוגע לשעון הנוכחות וכופף ידם כמעט עד מצב של שבירה.

כפיית שעון נוכחות לרופאים הוא הבעת אי אמון ביושרה ובכבוד של כלל הרופאים.זוהי סטירת לחי מצלצלת אשר שברה את אמון הציבור בכלל הרופאים במדינת ישראל. והציבור צודק.קשה להבין אחרת,אלא,שהרופאים בורחים מהעבודה,מרמים את המערכת,מקבלים כספים על שעות בהם לא שהו בבתי חולים ,כמו כל גנב מצוי.צריך לפקח עליהם.

וכך נדבק לרופאי ישראל אות קיין במצח אותו לא יוכלו להסיר במהרה.

הרופאים מחתימים כרטיס בכניסה וביציאה וחלקם מחוברים לאזיקון אלקטרוני טלפונית אשר מדווח כל רגע נתון למעסיק על מקומו.

והמעסיק סופר דקות והנה נתגלה כי רופא החסיר 12 דקות ותשע שניות בעבודתו בחודש מסויים.הודיעו לו כי ינכו לו מהשכר! וזה רק מה שהתפרסם.התופעה הזאת של ספירת דקות נעשתה אצל מאות רופאים.ומאידך גיסא,רופא שנשאר לטפל בחולים  שעות ארוכות לאחר סיום עבודתו לא מקבל פרוטה.

כן, לא מתוגמל,למרות ההסכם, לא נכנסו תקנים נוספים בבתי חולים,כפי שלא הוסיפו מיטות אישפוז ולא תשלום לרופא, בהתאם לשעון הנוכחות למרות ההסכם החתום.

קשה להאמין,אך זוהי המציאות.

כי מהיכן יקחו בתי החולים כסף? האוצר לא מעביר ולא יעביר פרוטה.טענתו היא שבתי חולים יתיעלו ויקציבו כספים לכך.וזוהי בדיחה עצובה מאד.בתי החולים נמצאים כל השנים בגרעון עצום ולעיתים אין להם כספים לכבס סדינים ולשלם משכורות.

כך שמדובר במעגל קסמים אשר דוחף את הרפואה הציבורית לתהום.לאט ובביטחה. בעוד מספר שנים הרפואה הציבורית עלולה להתפרק לחלוטין.הרופאים יעזבו במסות את בתי חולים הציבוריים ויתאגדו בקבוצות פרטיות,כדי לברוח מהסיוט.הפעם שום צו של בית משפט לא יחזירם.

בסופו של דבר, זו תהיה פגיעה קטלנית לכל צרכני הרפואה במדינת ישראל. ומקנן בליבי החשד כי ממשלת ישראל דוחפת בכוון זה. כך תוכל לחסוך הרבה כספים וליעד אותם למטרות אחרות אשר ידועות לנו כחשובות יותר מבחינתה.